האם כולנו מכורים למשהו? התמכרויות- דרכי התמודדות.

רובנו שומעים את המילה 'התמכרות' וחושבים על אלכוהול או סמים. בפועל יש סוגים רבים של התמכרויות- לקניות, למין, להימורים, לפורנוגרפיה, לאכילה, לתרופות עם או בלי מרשם, למשחקי מחשב…. הרשימה ארוכה, והיא כוללת לא רק חומרים שמשפיעים על הגוף באופן ישיר אלא גם התנהגויות או פעילויות שהשפעתן בעיקר נפשית. בהקשר זה יש להבחין בין התמכרות לתלות: תלות היא מה שקורה כשאדם מפתח סבילות לחומר שהוא צורך; בשימוש תכוף ומתמשך יהיה צורך בהגדלה הדרגתית של המינון כדי להשיג את אותו אפקט.

הבחנה חשובה נוספת היא בין המילה "התמכרות" במשמעותה העממית, היום-יומית, לבין השימוש הקליני במושג. ניקח כדוגמה התמכרות לקניות ברשת. רובנו מכירים את הריגוש הקטן שרכישה מוצלחת מייצרת, ולא כולנו מצליחים לעמוד בפיתוי באותו אופן. אם רכשתי עוד זוג נעליים שאני רוצה אבל לא ממש צריכה, האם זה עושה אותי מכורה? התשובה היא לא. להתמכרות אמיתית יש מאפיינים ספציפיים, והראשון בהם הוא חוסר יכולת לוותר על ההתנהגות הממכרת גם כשהשלכותיה חמורות. חוסר השליטה הזה מעורר בושה, ולכן פעמים רבות ההתנהגות נעשית בהיחבא. כך שהתמכרות לקניות תתבטא לא רק ביותר מדי זוגות נעליים בארון, אלא בבילוי זמן רב בקניות עד כדי פגיעה בתפקוד היום-יומי, במחשבה מתמדת על קניות כאשר העיסוק אינו מתאפשר, בהוצאה כספית שיידרשו שנים ואף עשורים כדי להחזירה, בהסתרה ושקרים, ברדיפה מתמדת אחרי תחושת ה"היי" ובפגיעה חמורה ביכולת לשלוט בדחף להכניס מוצר נוסף לעגלה.

התנהגות ממכרת היא כוח אדיר שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בפניו לבד (מחקרים מראים, למשל, שלהתנהגות ממכרת השפעה דומה על המוח להשפעתם של סמים, גם כאשר ההתמכרות אינה כרוכה כלל בצריכת חומרים). למרות זאת רוב האנשים חושבים שביכולתם לשלוט בהתמכרות ולצאת ממנה אם רק יחליטו, מה שכלל לא מדויק בלשון המעטה.

מטבע הדברים, התופעה פוגעת בכל תחומי החיים ובהם התחום התעסוקתי. עובד שסובל מהתמכרות- כל התמכרות- הוא עובד שבשלב כזה או אחר תפקודו ייפגע. הוא יתקשה לקום בבוקר, הוא יהיה עצבני או מדוכא, הוא יאבד עניין בעבודה, הוא יתחמק או ישקר, ייסוג מקשרים בין אישיים, יתקשה להתרכז, יפיק תוצרים באיכות פחותה מהרגיל- וכל זה בלי שדיברנו על העובדה שהתמכרויות צורכות הרבה זמן, ולרוב גם הרבה כסף, וכאן אף טמון סיכון נוסף לארגון.

אז מה עושים?

  • היו ערניים לסימנים שתוארו לעיל. אם נדמה לכם שאחד העובדים שלכם סובל מהתמכרות כלשהי, גשו אליו ונסו לשוחח באופן שאינו שיפוטי ואינו כעוס. זכרו שהתמכרות היא גם סיבה וגם תוצאה של מצוקה נפשית, ושכעומק ההתמכרות כך עומק המצוקה. שתפו בחשש שלכם. אל תנסו לאבחן את המצב ובמקום זאת תארו את התמונה שאתם רואים והציעו אוזן קשבת.
  • מאחר וקשה לצאת לבד מההתמכרות, עודדו את העובד לפנות ולקבל עזרה מקצועית שהיא חיונית במקרה הזה. הציעו סיוע בחיפוש אחר מקורות עזרה מקצועית ואם עומד לרשותכם שירות יעוץ לעובדים, הפנו אליו.
  • אם אתם כבר מזהים ירידה גדולה בתפקוד, בנו עם העובד תכנית מדורגת לשיפור וחזרה לתפקוד, כפי שמומלץ לעשות בכל משבר שהעובד חווה. במידה והעובד לא ישתף פעולה וייקח עצמו בידיים, העמידו על הפרק גם אפשרות פרידה.
  • יש עובדים שכבר מגיעים למצב של הבנה בצורך לצאת לתוכניות גמילה וחוששים שמקום העבודה לא ייתן להם את פסק הזמן הנדרש לכך. היו פתוחים לאפשרות ובדקו כיצד תוכלו להתארגן לתקופת היעדרות, חלקית או מלאה, לפי הצורך. זוהי העזרה הגדולה ביותר שתוכלו לתת.
  • יחד עם זאת זכרו שההתמכרות מהווה גם גורם סיכון משמעותי לעובד ולארגון. אם ההתמכרות היא וודאית מומלץ לוודא שלעובד המכור אין גישה לכספים או משאבים ארגוניים חשובים אחרים.
    אנחנו במצבים זמינים לכל שאלה.

    עדה וצוות "מצבים".

תגובות לכתבה
+ הוסף תגובה

הוספת תגובה חדשה

רוצה להצטרף לשיח?

אשמח לקבל את תגובתך!

Comments are closed.