יוצאים מהמשבר…

ללא ספק, כולנו עברנו ארוע משברי בחודשים האחרונים. הארוע עדיין לא הסתיים, ובכל זאת מתחילים לחשוב, לתכנן ולחוות שלבי יציאה במידה כזו או אחרת.

כמו בכל משבר, על חלק מהאנשים והארגונים זה השפיע יותר ועל חלק פחות, יש מי שהטלטלה הזאת הפכה את עולמם בפאן האישי ובתחום העבודה, יש מי שהמשיכו כרגיל ואף באינטנסיביות רבה יותר, ויש כאלה שדווקא נהנו מהשינוי הפתאומי בסדר החיים ובאופי העבודה.

גם היציאה מהמשבר בארגונים משתנה ומושפעת מגורמים רבים שקשורים במידה רבה לתחום העסקי, לחוזק הארגון וגם לתרבות הארגונית ולנפשות הפועלות בה. ניסיון העבר וגם מתוך ידע שנצבר עד עתה במהלך התקופה, מוכיחים שארגונים, שהצליחו לדבר עם העובדים ולחזק איתם את הקשר, יוצאים מהמשבר בצורה טובה יותר.

אתגרים והזדמנויות

יש לנו עכשיו הזדמנות מצוינת לעשות דברים קצת אחרת בהמשך הדרך. מנהלי משאבי אנוש ומנהלי הארגונים שהצליחו "לראות" את העובדים שלהם, לתת להם יחס אישי ותחושת שייכות בשעת המשבר, עשו את הדבר הנכון. ובואו נראה איך אפשר לשמר את רוח הדברים גם בתקופת היציאה מהמשבר ולאחר מכן.

אם יש דבר אחד שחשוב ללמוד ממה שכולנו עברנו זה עד כמה היחס האנושי חשוב לנו כבני אדם, חשוב לעובדים, למנהלים, ואילו יתרונות הגישה הזאת מייצרת לארגון כולו ולתפקוד שלו.

מה כדאי לעשות עכשיו?

• גמישות – עד כמה שאפשר, עשו מאמץ לחשוב מעט שונה מהדרך שבה ניהלתם את המערך שבאחריותכם לפני התפרצות הקורונה. עכשיו הזמן לגלות יצירתיות וחשיבה שונה, שתאפשר לכל עובד או קולגה שלכם להמציא או למצוא מחדש את הדרך, השעות והצורה להיות הכי אפקטיבי שאפשר.

• יחס אישי ותשומת לב לכל עובד – יש אנשים שתקופת ההגבלות והסגר לא השאירו בהם רשמים, ויש כאלה שהזמן הזה השאיר בהם חותם עמוק. אין דרך לדעת מי עבר מה, מי נפגע ובאיזו עוצמה, כדאי מאוד להקדיש זמן ליחס אישי והתעניינות אמיתית בכל עובד – גם כדי להבין היכן כל עובד או עובדת נמצאים וגם בשביל לתת את ההרגשה שהוא חשוב ומשמעותי לחברה, שרואים אותו או אותה.
כדאי לאמץ את מתן תשומת הלב החשובה הזאת כדרך חיים מקצועית, ולהקפיד לחזק אותה מעכשיו והלאה.

• הקשבה לצרכים – דיברנו לא מעט על מציאות משתנה, ואיתה משתנים גם הצרכים. הורים לילדים שעדיין לא חזרו באופן מלא לשגרת הלימודים, ביטחון כלכלי שהשתנה לחלוטין, אולי בני משפחה שחלו ועדיין לא הבריאו, עובדים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, או שסף החרדה שלהם גבוה יותר. היו קשובים ורגישים ובנו ככל האפשר תוכנית אישית עם כל אחד ואחת.

• תקשורת שוטפת, שקיפות וחיזוק הביחד – דברו עם העובדים, ותחת המגבלות כמובן, צרו הזדמנויות לשיתוף ומפגש. אחד הדברים החשובים כרגע הוא האפשרות לחלוק את החוויות, להפחית יותר ויותר את תחושת הניתוק שאולי נותרה מהבידוד ולראות מה כדאי לשמר ולחזק ועל מה אפשר לוותר. שמרו ככל האפשר על תקשורת פתוחה ושקיפות, גם אם כרגע עדיין חוסר הוודאות גדול, כחלק מיצירת אמון להתגברות טובה יותר על האתגרים שבדרך.

עובדים רבים איבדו אמון במערכת שבה הם מייצרים את פרנסתם, בני זוג נפגעו כלכלית. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות ומהצרכים העסקיים, ולחלק מהארגונים לא תהיה זכות קיום או שיצטרכו להתאים את עצמם. קחו בחשבון שבמקרים רבים הדברים יהיו שונים מעכשיו, ואי אפשר יהיה לשים מאחורינו את מה שהיה, ולחזור כאילו כלום לא קרה.

ארגונים רבים הולכים לקראת צמצומים שצריך יהיה לנהל בצורה רגישה, ויכול להיות שעוד עומדת לפנינו תקופה לא קלה בכלל.

צוות "מצבים", שמומחה בניהול משברים במקומות עבודה, עומד לרשותכם כדי להצליח למזער את נזקי המשבר כמה שרק ניתן, עם מינימום פגיעה לחברה או לארגון, לכם כמנהלים, ולעובדים עצמם.

אינכם מוכרחים לעבור את המשבר הזה לבדכם, זה הזמן להיעזר באנשי מקצוע שמלווים ומכוונים אתכם איך לצאת טוב יותר מהתקופה המורכבת הזאת.

שלכם,
עדה וצוות "מצבים".

תגובות לכתבה
+ הוסף תגובה

הוספת תגובה חדשה

רוצה להצטרף לשיח?

אשמח לקבל את תגובתך!

Comments are closed.